להתבייש לפעמים

תמצית המאמר:

נושא הביישנות מדובר מעט מידיי ואולם נתונים כלליים מצביעים על היקף בעייה
המצריך התייחסות התמודדות וטיפול בקליניקה.
אתגר הביישנות גורם קושי לביישן בחברה וביחסיו עם סביבתו הקרובה ועל
החופש ומונע מהביישן או ביישנית התנהגות טבעית.
לצד הקושי נראה שטיפול יעיל בקליניקה המתואר כאן יכול לסייע בצורה דרמטית
משמעותית ובאופן משנה חיים.
אני פוגש ביישנים ואנשים הסובלים מחרדה חברתית במידה רבה,על בסיס
יומיומי אצלי בקליניקה, דבר הגורם לי לחשוב שאולי כל אדם שני הוא ביישן ואולי
ביישנות וחרדה חברתית היא בעייה ״המתביישת״ לעשות יחסי ציבור כמו הפרעת
קשב וריכוז למשל.

לפי נתונים באופן כללי:

כ- 30%-50% מהאנשים מתארים את עצמם כביישנים במידה מסויימת.
כ-10%-15% נחשבים לביישנים באופן משמעותי ,כך שהביישנות משפיעה על חיי
היומיום שלהם.
כ3%-7% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית( Social Anxiety Disorder) .

הגדרה למושג ביישנות:

ביישנות היא מושג בפסיכולוגיה המתאר תחושה של חשש, מבוכה , סרבול ,
קפאון , חוסר בטחון , או חוסר נוחות הנחווים כאשר אדם נמצא בסביבת אנשים
אחרים, כשהוא פונה לאנשים אחרים או/ו כשאחרים פונים אליו, ובמיוחד במצבים
חדשים ועם אנשים לא מוכרים.
מקור הביישנות יכול להיות נטייה גנטית, או בשל הסביבה בה אדם גדל או ניסיונו
האישי. ביישנות יכולה להיות תכונה אישיותית או להופיע באחד משלבי
ההתפתחות בקרב ילדים או מבוגרים. לביישנות ישנו גם ממד תרבותי חזק.
ישנן רמות שונות של ביישנות; רמה גבוהה וקיצונית של ביישנות תכונה חרדה
חברתית.
ביישנות בדרך כלל נחווית במצבים פחות מוכרים, אם כי במקרים קיצוניים היא

עלולה לקרות גם במצבים ויחסים עם אנשים מוכרים. כדי להתמודד עם תחושת
חוסר הנוחות במצבים אלו, אנשים ביישנים לרוב נמנעים מאותם מצבים, אך כך
הם נקלעים למעין "מעגל קסמים" בו המצב החברתי נשאר זר, בלתי מוכר ומאיים.
בצורה זו הביישנות מנציחה את עצמה ומעגל הקסמים לא נפרץ.
ביישנות יכולה להופיע ברמה מסוימת במצבים מסוימים ובמצבים אחרים כלל לא,
למשל שחקנים מופיעים על הבמה בביטחון וחלקם יכולים להיות ביישנים כשהם
לא על הבמה.
אדם יכול להיות פתוח וחם עם חבריו וקפוא למדיי בסיטואציה של דייט.
כאמור אנשים רבים מתארים שהם ביישנים לפעמים.

איך הביישנות מאתגרת ומפריעה לביישן ולמשפחתו?

החברה הישראלית המדגישה מוחצנות וקרבה ״סחבקית״ גורמת לביישנים לחוש
פער בינם לבין החברה.
הורים של ילד ביישן שהם מוחצנים ולא ביישנים או חרדים שהילד שלהם יהיה
כמוהם סגור וללא חברים, יילחצו מהתנהגות הילד הביישן שלהם ולא פעם ידחפו
באופן לא רצוי את הילד הביישן שלהם לסיטוציות חברתיות וככל שילחצו הוא
הביישן יגיב בהסתגרות רבה יותר והמנעות מסיטוציות חברתיות.
בן/בת זוג מוחצן יחוש הפער מול בן/בת הזוג המופנם והביישן . הביישן המבקש
להישאר בבית , ומעוניין במפגשים אינטימיים מצומצמי משתתפים בעוד בן הזוג
המוחצן זקוק למסיבות, למנות גדושות בהרבה בחיי חברה מבחינת כמות האנשים
והאינטנסיביות.
הפערים הללו ייצרו לחץ רב בין בני הזוג,קשיים בתקשורת ,קונפליקטים ותחושה
הדדית של כל אחד מהצדדים שהצד השני לא מבין ,לא קשוב ושופט אותם.
הביישן מצידו יפעיל חשיבת יתר ושיפוט עצמי שלילי ויחוש לא פעם בשל המתח
והפער בינו לבין בן/ בת הזוג המוחצן: לא ראוי,לא מתפקד בסיטואציות
חברתיות,לא חברותי כלל, יחוש שהוא סגור מידיי ,נעדר כישורים חברתיים ,מפגר
או בור בסיטוטציות חברתיות.

מה הטיפול שלי בקליניקה בנושא הביישנות?

למרות שהביישן חש צורך להשתנות עבור סביבתו או חש לא שלם כביישן יש צורך
עמוק לקבל לחבב ולמצוא חן בביישנות ולתת מקום של קבלה.
ככל שאדם יבוז ויתעב חלק בעצמו כך יתקשה לשנות בעצמו דפוסי התנהגות.

בעבודה אני מבקש מהמטופל לקבוע איפה הוא רוצה להיות ביישן למשל להישאר
בבישן בריקודים אבל כן יכול להשתתף בישיבות הצוות בעבודה ולהציג התקדמות
בפרויקט כמוביל הפרויקט או שאולי דווקא נושא הריקודים כן חשוב לביישן, תמיד
רצה לרקוד אבל התבייש והוא יודע כמה בת הזוג משתוקקת שיירשמו יחד לחוג
ריקודים סאלוניים.
יש צורך להעמיק היכן ניתן לביישנות לפרוח והיכן בגמישות לשנות ולהרחיב דפוסי
התנהגות.
אבקש מהביישן לזהות העיסוק בחשיבת יתר איך תופסים אותי כשהוא עסוק שוב
ושוב בשיפוט שלילי על עצמו:
אני לא מותאם
תנועות הידיים שלי מגושמות
למה אני סוגר את כפות הידיים
אני מדבר מהר מידיי
אני מדבר לאט ומאריך בדיבור
אני תקוע בפינת האולם מתחילת הערב ולא ניגש לאף אחד/אחת.
במקום חשיבת היתר והשיפוט השלילי לגלות סקרנות אל הסביבה החברתית
ולמצוא ביישן, מישהו שמגמגם לפעמים, מישהי חביבה שתמיד מגלה עניין אנושי
בך.
״ כשהמצלמה״ עוברת מעדשה קרובה מידיי אל פניך ומגדילה את אגלי הזיעה
ואדמומיות בלחייך עוברת וסוקרת אנשים בחדר מוצאים עולם מרתק, עולם שלם.
לאט, יאפשר המטופל לעצמו ״ לקפוץ אל הבריכות הרדודות והעמוקות״:
שיחה קטנה במטבחון בעבודה עם אנשים העובדים במשרדים סמוכים.
להזמין אוכל במסעדה ולא באפליקציה( טכניקת הימנעות קלאסית המצמצמת
תקשורת ומבוכה לביישן).
שיחה קטנה בתחנת אוטובוס.
שיחה קטנה בנסיעה באוטובוס.
שיחה קטנה עם פקידת הקבלה בחדר הכושר.
לבקש מהמאמן בחדר הכושר הנחיות לאימון ספורט במכשירים.

ומכאן העמקה במשימות קטנות לכיוון הרצוי לביישן:
יצירת קשר זוגי דרך דייטים.
יצירת ביטחון במקום העבודה ולהתקדם במגוון תפקידים.
הרחבת מעגל החברים המצומצם והעמקת הקשרים.
ביישנים רבים מביאים אותנטיות וכנות. הם רוצים חיי חברה , משתוקקים ממש,אך
מתביישים.
אני עוזר להם למצוא את התשוקה,את הרצון העמוק ולחשוף אותו ולעבוד איתו
בכיוון שהביישן רוצה.
מציאת זוגיות אפשר
נינוחות בעבודה אפשר
נינוחות בעולם הרועש- אפשר.
ולתת מקום של כבוד, קבלה ואהבה לחלק המתבייש( לפעמים)