אפשר לטפל בחרדה חברתית

חרדה חברתית Social Anxiety Disorder

תקציר המאמר:

המאמר מתאר מהי חרדה חברתית,איך ניתן לזהות אותה והיכן היא מונעת מהאדם הסובל ממנה לפרוח ולהתנהג באופן חופשי ואת הטיפול בקליניקה בנושא חרדה חברתית כנגזר מהמטרות והתחומים בהם האדם הסובל מחרדה חברתית הגדיר בתחילת הטיפול.

מהי חרדה חברתית והיקף הבעייה:

חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי.

בחרדה החברתית נמצא את : פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת.

כ3%-7% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית( Social Anxiety Disorder) .

תסמינים נפוצים או איך נזהה את החרדה:

• פחד לדבר מול אנשים או מול קהל.
• חשש ואי נוחות לפגוש אנשים חדשים.
• פחד ואי נוחות רבה לאכול או לשתות ליד אנשים אחרים.
• קושי לענות בכיתה או בישיבה בעבודה.
• דאגה ולחץ לפני אירועים חברתיים,לפעמים ימים או שבועות מראש.

סימפטומים נפוצים :

הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה. סימפטומים אלו כוללים:

• דופק מואץ
• הזעה
• רעד בגוף,בכפות הידיים ובעיקר בקול.
• הסמקה
• בחילה או כאבי בטן.
• יובש בפה.

אני מניח שרבים הקוראים מזהים שהיו להם כאבי בטן לפני טיול שנתי,לפני אירוע חברתי כמו מסיבת סיום.
אני מניח שהורים רבים עוצרים כרגע וחושבים לעצמם: ״ אולי יכול להיות שכאב הבטן של בני/ בתי שגרם לנו לאפשר לו להישאר בבית קשור לקושי הנפשי רגשי,חברתי של הילד שלנו והיינו הורים פתוחים ומאפשרים שאפשרו לילד להישאר בבית, מתוך מחשבה פשוטה מה הבעיה שיום אחד או שלשה או יותר יפסיד חומר, אבל בעצם לא ניגשנו עדיין לפתור את הקושי והמצוקה הממשית של הילד שלנו.״
בקליבלנד במשלחת מקצועית ביקרתי בבית ספר לנערים מופנמים,ביישנים או הסובלים מחרדה חברתית אשר תיארו כי במערכת החינוך הרגילה לא שרדו ולמעשה היו להם בעיות ביקור סדיר אך בבית הספר הנוכחי וראיתי זאת הם פרחו בסביבה שקטה , בהפסקה החצרות והכיתות היו שקטות שאפשר היה לחשוב שהם לומדים תחת מורה קפדנית, יצרו התנסויות חברתיות מתאימות להם ושגשגו מבחינה לימודית דבר שלא הצליחו בסביבה הרועשת של בית ספר ציבורי רגיל.
מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, כמו גם דיכאון, דכדוך , או הפרעה בדימוי הגוף. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של התמכרויות לאלכוהול וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה.
האם יש טיפול בנושאים אילו?
האם אצליח לחוש בנוח בחברה?
האם הילד שלנו ישתלב בחברה ויהיו לו חברים?
האם יש עתיד בזוגיות בה אחד ביישן ואחד מוחצן או שאנחנו נהיה חייבים להיפרד?
רבות השאלות ואענה כאן אודות מודל הטיפול שלי ואתחייב שאחת לשבוע ללא פרטי זהות תוך טשטוש פרטים מזהים אתאר מקרה אמיתי מהקליניקה שלי בה התמודדנו עם נושא הביישנות או החרדה החברתית.

הטיפול שלי בקליניקה בנושא החרדה החברתית :

טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT שבו אנו מזהים דפוסי חשיבה של הביישן או חרד מבחינה חברתית על עצמו ( לא אצליח לעשות הפרזנטציה מול החוג בפקולטה או בכיתה,אני מגושם במצב חברתי למשל בדרך בה אני נושא את כוס הבירה ,אני מכוער,אני מזיע וכולם רואים) אודות אחרים ( הם בטח מדברים עליי עכשיו , הנה , אני רואה שהם מתלחשים,בטח עליי, אלא על מה? בטח חושבים שאני עוף מוזר או מתנשא) ואודות העתיד( לא אצליח בתיכון,בצבא, באוניברסיטה להתבטא בחברה,לא יהיה לי קשר זוגי, אשאר לבד, בודד ,בלי עבודה מכובדת ועתיד), מזהים מחשבות ספציפיות ובעדינות משנים כיוון של מחשבה,גמישות מחשבתית,עוצמה של מחשבה ועוד.
אם המחשבה היא שכולם חושבים שאני עוף מוזר או מתנשא או לועגים לי נזהה מי לא לועג או חושב שאתה עוף מוזר. למעשה יש אנשים שממש מחבבים אותך ונוח לך בחברתם בהפסקות.
כמו כן נחקור את ההתנהגויות ובעיקר נזהה את ההמנעויות.
אותם מקומות שאתה נמנע מהם.
למשל אם מתקן המים הקרים או פינת הקפה היא מקום לעשות בו small talk ושואלים איך היה בסופ״ש ומה עשית ומה אתה חושב על המנהלת החדשה או על בגדים ותספורות הרי שאת/ ממלא/ת פעם אחת את הבקבוק שהבאת מהבית ותיגש/י אל פינת הקפה רק אחרי שכל ההמולה של האנשים התפזרה.
בטיפול נעבוד בפגישה על הכנה ותרגול שיחת small talk ובהמשך בעדינות להגביר לאט ובבטחון מגעים בלתי פורמליים אילו.

העבודה הטיפולית תיגזר מהמטרות והיעדים של המטופל/ת.

• רצון להגיע לפגישת דייט
• רצון בזוגיות
• מוטיבציה לחוש בנוח בחברה בה אתה עובד ולדבר בישיבת הצוות
• להתבטא בכיתה תוך יכולת להציג פרזנטציה בלי לחץ נפשי פנימי מטורף.
• שיהיו לי חברים
• לצאת יותר למפגשים חברתיים או לארח גם אנשים לא מוכרים בבית, מול הצורך של בן הזוג המוחצן לחיים חברתיים אינטנסיביים.
• לצאת לקצונה דבר שידרוש לעמוד מול צוערים כמוך ובהמשך מול פקודים בנינוחות בלי לחץ נפשי משתק.

היעד הספציפי ייצור תחושת מוטיבציה את בדלק לנוע לעבר היעד.

האם זה אפשרי לחוש בנוח בחברה? האם אצליח עם חרדה חברתית?

בהחלט כן.
רבים המטופלים שלמדו בקליניקה תוך תרגול בסביבה הטבעית לחוש בנוח בסיטואציות חברתיות כאשר המטרה היא לא להפוך לאדם אחר, מוחצן באופן המייצג את ההפך מאופיים אלא ליצור גמישות התנהגותית וחוויה של נוכחות נעימה לא לחוצה בסיטואציות החברתיות בהן המטופלים בחרו להתמודד.
תנסו , מקסימום תצליחו!